תפריט
נותנים לילד "כלום" ואומרים שבשפת החשבון אפס זה כלום, שום דבר. שואלים: "כמה בדידים יש כאן?" מתרגלים את נושא אפס, כלום. לומדים לכתוב את הספרה אפס על הלוח, במחברת, או על הגב: מציירים על הגב של הילד את הספרה אפס ונותנים לו לזהות אותה.
מומלץ להיעזר גם במצגות שבאתר בנושא הכרת המספרים.
כמה בדידים יש כאן?
אפשרויות סידור שונות עבור המספר
כמה בדידים יש כאן? איך עוד ניתן לסדר?
יחד עם המחשבה על הסידור מתחילה תפישת הכמות של המספר והתרגילים השונים המרכיבים אותו.
שתיים עשוי מאחד ואחד, או משתיים ועוד כלום, אפס. מונים את המספרים, נגיעה אחת בכל בדיד וציון שם המספר. המספר שהגענו אליו בתום הספירה – הוא הכמות.
שלוש יכול להיות עשוי משלושה בדידים בודדים, אחד, אחד, ואחד, או משניים ואחד, או משלוש ואפס.
לתת לילד לנסות לסדר את הבדידים בעצמו בדוגמאות שונות, לפי מקום, צורה וצבע. סידור עם צבע אחד, או יותר.
סידורים שונים של ארבעה בדידים.
ארבע עשוי מארבע פעמים אחד, או משתיים מול שתיים, או משלוש ואחד, או משתיים ועוד שני אחדים.
מפנים את תשומת לב הילד לכך שאין צורך לספור כמות של שתיים.
אנו יכולים לזהות גם כמות של שלוש ללא ספירה.
כמות של ארבע לא חייבים לספור כי זה שתיים ושתיים.
לאחר שהילד בדק וראה זה נכון הוא יכול לזהות ארבע ללא ספירה (ללא מניה של 1,2,3,4).
