תו היא אות שובבה – יורקת (תְ) וגם בועטת.
תו בכתב דומה מאד לתו בדפוס. מתחילים לכתוב תו כמו ריש, אלא שהריש מעוגלת במקום פינתית, כמו ריש בכתב.

צורה לא נכונה לכתוב תו: הקו המעוגל של ה"ריש" מרוחק מהקו השני שנראה כמו נון, ונראה כאילו כתבנו – רנ.
או: ה"נון" של התו לא מספיק ברורה, ותו תדמה לחית.